תישנו על זה

מחקרים הוכיחו כי שינה משפרת זיכרון של דברים שנלמדו בעבר, אך האם שנת לילה טובה גם מסייעת לזכור לבצע מטלות בעתיד? מחקר מגלה

  • פורסם 22/07/13
הממצא המעניין של המחקר הוא שנבדקים זכרו טוב יותר לבצע את היעד לאחר שנת לילה
הממצא המעניין של המחקר הוא שנבדקים זכרו טוב יותר לבצע את היעד לאחר שנת לילה
צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב | olly - Fotolia.com

החיים מלאים במטלות שאנו צריכים לזכור לבצע. אנחנו צריכים לזכור שהישיבה מחר הוקדמה בשעה, לזכור לקחת תרופות לפני ארוחת הבוקר ולזכור להתקשר לדודה ולברכה ליום הולדתה. כל אלו הן דוגמאות לזיכרון עתידי (prospective memory): היכולת לזכור לבצע מטלות בעתיד.

נשאלת השאלה מה הם הגורמים העשויים לשפר את הזיכרון העתידי שלנו? במחקר המתפרסם בכתב-העת Psychologica Science בוחנים מייקל סקלין ומארק מקדניאל (Scullin, McDaniel) את השאלה אם שנת לילה טובה מסייעת לנו לזכור לבצע יעדים בעתיד.

כבר בשנת 1885 הראה חוקר הזיכרון הנודע הרמן אבינגהאוס (Ebbinghaus) כי שינה משפרת זיכרון של דברים שנלמדו בעבר (retrospective memory). מחקרים מודרניים רבים שבו ואיששו ממצא בסיסי זה. כעת נשאלת השאלה, האם אפשר יהיה להכליל ממצא זה ולהניח ששינה גם מסייעת לזיכרון עתידי, קרי לזכור לבצע דברים בעתיד?

>> מגזין גליליאו במתנה! לחצו כאן לקבלת ההטבה

האם השינה משפרת או מחלישה זיכרון עתידי?


בהתבסס על הידע שלנו מהספרות הענפה העוסקת בזיכרון של מידע מהעבר התשובה תהיה חיובית. ואולם מספר (מועט אמנם) מחקרים שנערכו בשנים האחרונות הצביע על כך, שדווקא מצב של עירנות מביא לזיכרון עתידי משופר. ישנם שני הסברים תיאורטיים לממצא זה. נניח שעליכם לזכור להתקשר לדודתכם כדי לברכה ליום הולדתה.

לפי ההסבר התיאורטי הראשון, במצב של עירות אנשים נתקלים ברמזים בסביבה (למשל, טלפון) הקשורים ליעד (לצלצל לדודה). רמזים אלה מזכירים להם את המטלה. לפי ההסבר התיאורטי השני, כשאנו ערים ומנסים לזכור לבצע דבר מה, אנו משננים או שולפים את המטלה (לזכור לצלצל לדודה) באופן מודע ומכוון מהזיכרון מעת לעת. לפי הסבר זה, מאחר ששינון ושליפה מודעת אינם יכולים להתרחש בשינה, הרי ששינה דווקא תפגע בתפקודי זיכרון עתידי לעומת מצב עירות שאמור לשפרו.

במחקר הנוכחי ערכו סקלין ומקדניאל ניסוי מעבדה כדי לבחון סוגיה תיאורטית זו ולבדוק אם שינה משפרת או מחלישה זיכרון עתידי. הם השתמשו במטלת מעבדה של זיכרון עתידי. במטלות מעבדה של זיכרון עתידי נהוג להציג בפני הנבדקים יעד שעליהם לזכור לבצע בעתיד בהמשך הניסוי: למשל, כל פעם שתוקרן המילה "שרברב" על מסך המחשב, עליכם לזכור ללחוץ על מקש נתון. לאחר מכן הם עוסקים במטלה שנייה מתמשכת, למשל, להעריך אם שם עצם הוא חי (כלב) או דומם (כיסא). במהלך המטלה המתמשכת הנבדקים צריכים לזכור לבצע את היעד המקורי שהוטל עליהם.

במחקר הנוכחי השתתפו 121 נבדקים. מחצית הנבדקים החלו את החלק הראשון של המחקר בשעה תשע בבוקר, ומחציתם בשעה תשע בערב. נוסף על כך מחצית מהנבדקים נחה כ-20 דקות בין שני חלקי הניסוי, ומחציתם נחה 12  שעות עד לביצוע החלק השני של הניסוי. לפיכך, היו במחקר ארבע קבוצות שונות: קבוצה 1: שלב א' מתחיל בערב; שלב ב' לאחר מנוחה קצרה של עשרים דקות; קבוצה 2: שלב א' מתחיל בערב; שלב ב' למחרת בבוקר, כעבור 12 שעות ולאחר שנת לילה; קבוצה 3: שלב א' מתחיל בבוקר; שלב ב' לאחר מנוחה קצרה של 20 דקות; קבוצה 4: שלב א' מתחיל בבוקר; שלב ב' בסוף היום, כעבור 12 שעות מאז החל שלב א'.

כל משתתפי הניסוי ביצעו שלוש מטלות ארוכות. במהלך המטלה הראשונה התבקשו הנבדקים לציין אם שמות עצם שהוקרנו בפניהם הם חי או דומם. במהלך המטלה השנייה התבקשו הנבדקים לציין אם רצף אותיות מהווה מילה. במהלך המטלה השלישית התבקשו הנבדקים לשייך מילים לקטגוריות. מיד לאחר המטלה השלישית הוצגה לנבדקים המטלה שיצטרכו לבצעה בעתיד: לזכור ללחוץ על מקש נתון במחשב בכל פעם שהמילים "סוס" או "שולחן" יופיעו בחלקו השני של הניסוי. הנבדקים אף התבקשו לרשום לעצמם את המטלה, כדי לוודא שאמנם קודדה בזיכרונם. בחלקו השני של הניסוי ביצעו הנבדקים כמה מטלות, מתוכן גם שלוש המטלות מהחלק הראשון של הניסוי. במהלך מטלות אלו הוקרנו גם המילים "סוס" או "שולחן", והחוקרים ביקשו לבדוק אם הנבדקים יזכרו להקיש על המקש המבוקש עם היחשפם למילים אלו.

מתוצאות הניסוי עולה כי הזיכרון לבצע מטלה בשעות העירות היה טוב יותר עם חלוף 20 דקות מאשר עם חלוף 12 שעות. הממצא המעניין של המחקר הוא שנבדקים זכרו טוב יותר לבצע את היעד לאחר שנת לילה, מאשר לאחר השהייה זהה באורכה במהלך שעות הערוּת במשך היום. יתר על כן, הנבדקים הפגינו רמות גבוהות של זיכרון לביצוע היעד לאחר שנת הלילה, והזיכרון לביצוע היעד לאחר שינה היה זהה ברמתו לזיכרון לביצוע היעד לאחר מנוחה קצרה של כעשרים דקות.

עוד בגליליאו:

* סיבים תזונתיים נגד שבץ מוחי

* האם בעתיד נוכל להפוך פסולת נייר לדלק ידידותי לסביבה?

* הבית הירוק: בניין המגורים הראשון בעולם שלא צריך חיבור לחשמל

שינה לגיבוש הזיכרון


כיצד אפשר להסביר את התוצאות? נראה שממצאי הניסוי הנוכחי עולים בקנה אחד עם תיאוריית גיבוש הזיכרון, לפיה שינה מסייעת בגיבוש זיכרונות, כלומר ביצירת אסוציאציות וקשרים חדשים במוח, ובארגון מחדש של קשרים חלשים כדי לחזקם. שימו לב שממצא זה אינו עולה בקנה אחד עם התיאוריה שלפיה שינה תפחית את הזיכרון לביצוע מטלה עתידית, מאחר שאי אפשר לשנן את היעד באופן מודע במהלך הלילה.

מהן ההשלכות היישומיות של המחקר? אם אתם רוצים לזכור להתקשר לדודתכם ולברכה לרגל יום הולדתה, כדאי ש"תישנו על זה". ציינו לעצמכם יעד זה לפני שאתם הולכים לישון, וכך תיזכרו בו טוב יותר למחרת בבוקר.

ד"ר מרים דישון - ברקוביץ היא פסיכולוגית ויועצת ארגונית ושיווקית

* עכשיו בחיים אחרים: 30 טיפים לאושר

* עכשיו במטיילים: אתיופיה - מסע מצולם בעולם משתנה

+ הוסף תגובה
תגובות ( תגובות ב- דיונים)

עכשיו בעמוד הבית של